אכיפת גביית "תרומת המיל" בבתי הקולנוע של רמת-גן – 1946

ב-1 בינואר 1946 נזף ראש מועצת רמת-גן (שעוד לא הפכה לעיר), קריניצי, בבתי הקולנוע שבעיר על שאינם מפרישים את "תרומת המיל".

"תרומת המיל" הינה אחת מה"תרומות" לקרן הקיימת לישראל (ולמעשה מס וולונטרי) שהיו נהוגות בישוב העברי על מנת לממן את פעילותה.

 אומנם היה מדובר במס וולונטרי (למעט חריגים כדוגמת "מס המיל" שנגבה על כרטיסי קולנוע ותאטרון כחלק בלתי נפרד מרישיון העסק שנתנה עיריית תל-אביב למקומות אלו) אך סטייה מהנורמה לא התקבלה בעין יפה ונראה שהיה די באיום המרומז בפסקה האחרונה למכתב כדי להחזיר את בתי הקולנוע "למוטב".

לכבוד

שותפות קולנע אורדע, רמה,

כ  א  ן,

א.נ.

במצורף אנו מעבירים לכם העתק מכתב של קרן קימת לישראל בענין תרומת המיל לטובת הקרן הנ"ל בשני בתי-הקולנוע.

אנו יודעים כי תרומה זו נהוגה בכל הארץ ולא יתכן כי בתי קולנע ברמת-גן יסרבו למלא את חובתם כלפי קרן-הקימת.

אי-לכך אנו פונים אליכם ומבקשים להנהיג ללא כל דחוי את הפרשת המיל לטובת ק.ק.ל. המקובלת בכל בתי-הקולנע בארץ כבכדי למנוע אי-נעימות צבורית,שסרובכם עלול לגרם.-

בכבוד רב,

א.קריניצי

נשיא המועצה המקומית

מעניין לדעת

המיל היה החלק 1/1000 של הלירה הארץ-ישראלית אך לא היה נעדר ערך וניתן היה לרכוש בו כוס גזוז בבית הקולנוע.

"אחיו" הגדולים, 5 מיל ו-10 מיל ידועים כ"חצי גרוש" ו"גרוש" (בהתאמה) על שם המטבע המצרי שנהג בארץ לפני הלירה הארץ-ישראלית (1918-1927) ודמה לו בחור באמצעו.