למרות שמראשית היישוב העברי בארץ ישראל נהנו נשים משוויון זכויות (יחסי לתקופתו) הרי שעורכות-דין לא היו בארץ ישראל עד לשנת 1930 ועד קום המדינה מונו רק 49 עורכות דין בישראל (כ-7% מכלל עורכי-הדין המורשים בישראל באותה עת) ביניהן מרים בן-פורת [...]

לעולים לארץ ישראל הונפקה תעודה עליה כחולה שכללה הן את פרטיהן האישיים והן הוראות שונות לקראת הגעתם לישראל. העולה היה משה קדרנובסקי שהגיע לארץ מברלין בשנת 1925 (במסגרת העליה הרביעית). בכריכה הפנימית של תעודת העליה צוין במפורש: אזהרה      העולה [...]

בעת הכרזת העצמאות כוונת מייסדי המדינה היתה שמדינת ישראל תהיה דמוקרטיה חוקתית ואף נקבע שתפקידה של האספה המכוננת הינו לכונן חוקה עד ליום 1 באוקטובר 1948 (5.5 חודשים לאחר הכרזת המדינה): " … אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, [...]

במלחמת העצמאות נותק הר הצופים מהרצף הטריטוריאלי שבשליטת מדינת ישראל והפך למובלעת. ב-7 ביולי 1948, יום לפני סיום ההפוגה הראשונה בקרבות, נכנס לתוקפו הסכם הר הצופים עליו חתמו המפקדים הצבאיים של ישראל וירדן בתיווך האו"ם. הסכם זה, אשר הופר על [...]

מאבק הבריטים כנגד הצלת יהודי אירופה מאימת הנאצים וההעפלה היה עיקש וללא רחם. שנים לפני פרשת 'אקסודוס' המפורסמת שזכתה לפרסום כבר בתקופתה בכל העולם 3 פרשות אחרות הסעירו את היישוב. הועד הלאומי לכנסת ישראל בא"י  עצומת הישוב אנו קוראים לעם [...]

כשנה לאחר תום קרבות מלחמת העצמאות בירושלים מוציא מגן דוד אדום בירושלים עלון הסבר והיערכות לאזרחים. בעלות מספר 1 ניתנו מספר עצות לעקרת הבית הירושלמית של אותם הזמנים. מגן דוד אדום ירושלים המשרד: טלפון: 5251, ת.ד. 5  – בנק הדם, [...]

שלושה שבועות לפני הכרזת המלחמה ושגרת החיים נמשכת כסדרה. הצורך בסלילת כבישים, ובפרט באותה העת, דוחק ותקציב לעבודות אין. הסתדרות הפועלים החקלאים בהסתדרות הכללית קידמה פתרון. ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל הסתדרות הפועלים החקלאים תל=אביב, רחוב אלנבי 126, טלפון [...]

הקושי העצום עבור משפחות לוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י היה נדבך מרכזי בפעילות המחתרות. המכתב הבא אינו נושא תאריך או את שם הנמען (אשר נחתכו ממנו) ואולם לפי תוכנו ניתן למקמו בתקופה שבין אוקטובר 1944 ועד יולי 1948 (השנים בהן מחנה [...]