בעקבות פרוץ המרד הערבי, ועל מנת לחקור את הסיבות למאורעות, הקימה ממשלת בריטניה ועדת חקירה מלכותית לחקירת המאורעות, שמיעת טענות הצדדים ומציאת הצעות לפתרון. הועדה, בראשה עמד הלורד וילאים רוברט פיל, הוקמה באוגוסט 1936 ומסרה את מסקנותיה ביולי 1937. מסקנות [...]

מנהלת העם, הוקמה ב-12 באפריל 1948 על-ידי הוועד הפועל הציוני. בראש מנהלת העם עמד דוד בן-גוריון ולמעשה היוותה מנהלת העם את המשכה הישיר של הנהגת היישוב והסוכנות היהודית ובפרט של 'הועד הלאומי לכנסת ישראל' שהיה הרשות המבצעת (הממשלה) של נציגי [...]

"מאורעות תרפ"א" היו אירועי דמים של ערבים כנגד יהודים אשר החלו ביפו ב-1 במאי 1921 (כ"ג בניסן תרפ"א שהיה יום ראשון) והתפשטו משם למקומות נוספים בארץ ישראל. ביום השני לפרעות, 2 במאי 1921, נרצחו הסופר י.ח. ברנר וחבריו. "דואר היום" [...]

למרות שמראשית היישוב העברי בארץ ישראל נהנו נשים משוויון זכויות (יחסי לתקופתו) הרי שעורכות-דין לא היו בארץ ישראל עד לשנת 1930 ועד קום המדינה מונו רק 49 עורכות דין בישראל (כ-7% מכלל עורכי-הדין המורשים בישראל באותה עת) ביניהן מרים בן-פורת [...]

לעולים לארץ ישראל הונפקה תעודה עליה כחולה שכללה הן את פרטיהן האישיים והן הוראות שונות לקראת הגעתם לישראל. העולה היה משה קדרנובסקי שהגיע לארץ מברלין בשנת 1925 (במסגרת העליה הרביעית). בכריכה הפנימית של תעודת העליה צוין במפורש: אזהרה      העולה [...]

בעת הכרזת העצמאות כוונת מייסדי המדינה היתה שמדינת ישראל תהיה דמוקרטיה חוקתית ואף נקבע שתפקידה של האספה המכוננת הינו לכונן חוקה עד ליום 1 באוקטובר 1948 (5.5 חודשים לאחר הכרזת המדינה): " … אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, [...]

במלחמת העצמאות נותק הר הצופים מהרצף הטריטוריאלי שבשליטת מדינת ישראל והפך למובלעת. ב-7 ביולי 1948, יום לפני סיום ההפוגה הראשונה בקרבות, נכנס לתוקפו הסכם הר הצופים עליו חתמו המפקדים הצבאיים של ישראל וירדן בתיווך האו"ם. הסכם זה, אשר הופר על [...]