1921 מאורעות תרפ"א בראי עיתון התקופה "דואר היום"

"מאורעות תרפ"א" היו אירועי דמים של ערבים כנגד יהודים אשר החלו ביפו ב-1 במאי 1921 (כ"ג בניסן תרפ"א שהיה יום ראשון) והתפשטו משם למקומות נוספים בארץ ישראל.

ביום השני לפרעות, 2 במאי 1921, נרצחו הסופר י.ח. ברנר וחבריו.

"דואר היום" היה  עיתון יומי עברי שהוקם על ידי איתמר בן-אב"י (בנו של אליעזר בן יהודה) ובעריכתו. את שמו שאב העיתון מה-Daily Mail האנגלי ונאמן לדרכו של בן יהודה שמר על טהרת העברית וחידש חידוש לשון רבים.

ב-3 במאי 1921 החלו להתפרסם הידיעות הראשון בעיתון אודות המאורעות:

 

הכותרת הראשית בעמוד הראשון (ב"דואר היום מרבית העמוד הראשון הוקדש לפרסומות וכך גם העמוד האחרון) צעקה:

בלבולים ביפו

            כרעם משמים טהורים, אחרי שמחת הכל על חג הפסח שעבר בשלום, הגיעונו אתמול אחרי הצהרים ידיעות תכופות על אודות מאורעות הדמים ביפו.

            לא רצינו להאמין למשמע אזנינו, לא יכלנו לשער כי נמצאו אנשים מוכנים מראש לעורר מחדש לתגרות בין שכנים ולהפיל בנו חללים לעשרות, למאות במשך שעות אחדות.

            בה במדה שהגיעו הידיעות בה במדה גדלה גם ההשתוממות: איך אפשר הדבר, שהמשטרה היפואית לא עמדה על המשמר להפריע בעד הפורעים, יהיו מי שיהיו? איך אפשר הדבר, שהצבא החונה בעיר לא התערב מיד בענין לשם הגנת האזרחים היהודים?

            הפרטים הנמסרים לנו בגליוננו היום מעורפלים הם עדין מאד, קשה להחליט היכן החלו ההרגות, ואיזה הדרך מצא האספסוף את הנשק הנצרף להרג ששה

מאמר שהמשיך בעמוד השני של העיתון עם רשימה ראשונית של שמות ההרוגים והפצועים:

ועשרים יהודים (חמש פעמים כמספר ההרוגים בירושלם לפני שנה) ולפצע כמאה וחמשים מהם – לרוב פצעים קשים. אומרים, כי הרבה מהפצעים באו לרגלי זריקת זגגית (ויטריול) באנשים וכי עשרה המחלוצים, אשר באו להקריב את חייהם על מזבח המולדת, ובתוכם גם עלמה, נהרגו ע"י זריקת פצצה של ערבים. אם אמת בידיעה זו אין ספק שהיתה כאן הכנה מוקדמת, והחקירה והדרישה שהחלה בהן הממשלה לא תאחר בטח לגלות את הפושעים.

            העם העברי בא"י עומד נדהם והלום ממעשה-הדמים ביפו. ברנש טבעי חש הוא שנית כי היו כאן אשמים עקריים, שבקשו את ההזדמנות הזאת לשים לאל את השתדלות הנציב העליון להשליט משטר וסדר, מנוחה ושלוה בארץ, ובכל כח מחאתו הפנימים דורש העם העברי לדעת מי הוא, או יותר נכון – מי הם האשמים גם הפעם?

            יהיו האשמים מי שיהיו, מתוך העם או מתוך חוגים משפיעים – צריך למצאם ולחרץ את משפטם קשה, לבלתי יהינו יותר לשפך דם נקיים בארץ-ישראל. אם גרם מישהו להסתערות הרוח – הרי יש כאן ממשלה והיא בלבדה רשאית, אף עליה בלבדה מוטלת החובה, להעניש בכל חמר הדין את שופכי-הדם.

            הצער עמוק ואין בכח העט להביע את כל המתרחש היום בלב. אבל חדש נוסף לאבלינו המרובים, והאבל כבד ביותר מפני שנולד הוא לנו בארץ הקדש, ארץ הגאון העברי לפנים...

            רק קרן-תקוה אחת – הוי, תקוותינו האמללות! – מאירה מתוך החשכה של יום אתמול: אולי יועיל דם אחינו הנשפך במים לעורר את הגולה הגדולה לאחדות מחודשה לשם גשום עבודתנו הקדושה ברגע החמור הזה...

ודיווחים נוספים בעמוד השלישי של העיתון

ולמחרת היום המשיכו לזרום העדכונים:

העמוד הראשון נפתח במאמר דעה נוקב ומתריס כנגד הפורעים

ובעמוד השני מופיעה לראשונה הידיעה על הירצחו של הסופר יוסף חיים ברנר וכן רשימת הרוגים ופצועים נוספים

 

י.ח. ברנר איננו!

            בשעה מאוחרת בלילה הגיעתנו הידיעה הנוראה ע"א הרצח שנעשה בסופר י.ח. ברנר ז"ל ע"י הערבים ביפו.

            אין מלים בפינו ברגע הזה לתאר את גדל האבדה הזו לספרותנו העברית בארץ-ישראל.

            אהוב וחביב היה ברנר על צעירינו וביחוד מבין הפועלים שבא"י, וקהל מעריציו גדול גם בחו"ל.

            י.ח. ברנר נולד בשנת 1881 במלין החדשה שבפלך צרניגוב. הוא היה בן למשפחה עניה וקבל את חנוכו בחדר ובישיבה.

            אח"כ חי גם בגליציה ובלונדון ושם הוציא את העתון "המעורר". בשנת 1908 בא לארצנו ופה השתתף זמן רב בעתון "הפועל הצעיר" בתור כתב קבוע מרושלים, ועוד; הוא הוציא חלק גדול מ"הרביבים", ערך את הקבץ "האדמה" ובזמן האחרון השתתף במדה נכרת גם ב"קונטרס" של אחדות-העבודה.

            הוא היה מנהל "התרבות" בין הפועלים, והקדיש את ימיו האחרונים להפיץ את השפה העברית בין פועלי הכביש. הוא חי באהליהם ויחד עמם עזר לבנות את הבית הלאומי.

            וביום חג-הפועלים, על יד ביתו אשר בשרונה, נרצח גם הוא ע"י הערבים.

            על קברו של הסופר המצוין, של חבר זה, אנו עומדים ומביעים את צערנו הגדול והעמק על האסון הנורא שקרה לכלנו במותו.

            דמי ברנר צועקים אלינו מן האדמה הנשתק? הנחריש?!

ייקח עוד יומיים עד שהפרעות הסתיימו לחלוטין והשקט (היחסי) הושב

מעניין לדעת

המילה "בלבולים" בה משתמש העיתון לתיאור הפרעות הינה, כנראה, ניסיון לחידוש מילה על ידי איתמר בן-אב"י. אומנם חידוש לשוני זה לא נקלט בשפה ואולם "דואר היום" אחראי למילים לא מעטות שחודשו על ידו ונקלטו בשפה העברית.

השאר תגובה