דיגיטציה של האוסף הפרטי

מאמר זה יעסוק בשימור דיגיטלי של פריטי דפוס ונייר.

מטבע הדברים מאמר זה יפנה לאספן החובב ויעסוק בשיטות הנגישות לכל אדם ולא יעסוק בשיטות מקצועיות מתקדמות הדורשות ידע מקצועי רב, אמצעים ותקציב גדול.

המרה לפורמט דיגיטלי של ספרים ומסמכים (דיגיטציה) הינה שיטה טובה, מהירה וזולה הן לשמר עותקים של פרטים מודפסים והן להפצתם ברבים או העברתם לאחר.

אז למה להשקיע את הזמן והמשאבים בדיגיטציה של האוסף?

בניגוד לתפיסה המקובלת הרי שפריטי דפוס לא בהכרח יהרסו או "יושמדו" רק בשל חלוף הזמן אלא אם "יקרה להם משהו". פריט שיישמר בתנאים טובים ישרוד את חלוף הזמן.

באוספי פריטים בני מאות ואפילו למעלה מ-500 שנה במצב מצויין ולעומתם פריטים "צעירים" במצב שימור גרוע. הכל זה עניין של שמירה על הפריט (שאינה כה מסובכת כפי שאנשים נוטים לסבור בטעות) ומאפייני הפריט.

אולם, 4 שיקולים מרכזיים צריכים להניע אתכם לדיגיטציה (סִפְרוּת בעברית תקינה) של הפריטים שבבעלותכם:

1. נוחות העיון והמחקר העצמי שלכם.
2. יכולת הצגה נוחה של הפריט מבלי לפגוע בו.
3. עצירת פגעי הזמן ואובדן.
4. הפצה, שיתוף וחינוך.

בניגוד לדעה המקובלת הרי שלא חייבים (למרות שכמובן שזה יכול לעזור) אמצעים ומכשירים במאות או אלפי דולרים ומעבדת שימור משוכללת על מנת לבצע דיגיטציה לכמעט 100% מהפריטים שיכללו באוסף שלכם.

נוחות העיון והמחקר העצמי שלכם:

סביר להניח שבפריט/ים שבידכם, בין אם אתם אספנים "כבדים" וגם אם יש לכם "רק" כמה פריטי דפוס שאתם רוצים לשמור עליהם, שתרצו להתעניין בהם, לקרוא אותם (לעיתים שוב ושוב) ולהתעמק בהם ולהציגם לאחרים.

עבודה עם הפריט המקורי עלולה לגרום לו נזק, קרעים, כתמים ועוד.

פריט דיגיטלי (או מודפס) באיכות טובה יהווה כלי מחקרי ועיוני טוב בהרבה מהמקור.

סריקה איכותית גם תעזור לכם להתעמק בפריטים הקטנים הכלולים בפריט, להבין שחיקות ומחיקות ועוד.

במפות עתיקות לעיתים קשה להבחין (בלי זכוכית מגדלת) בכל הפריטים הקטנים שהוכנסו אליהן בהשקעה מדהימה של עורך המפה אבל בהגדלה (לעיתים של 300%-400% לפחות) ניתן לרדת לעומקם של כל הפרטים.

בכתב יד ישנים פעמים רבות חלקים היטשטשו, נפגעו ממים או מזיקים או דהו. סריקה טובה ועבודה עם כלים פשוטים וזמינים יכולה פעמים רבות לעזור ולפענח את המילים האבודות.

יכולת הצגה נוחה של הפריט מבלי לפגוע בו:

ברשותכם פריט יפה ואתם רוצים לתלות אותו לתצוגה. סביר להניח שבאותו הרגע חרצתם את גורלו לאבדון.

אור הוא אחד הגורמים ההרסניים ביותר לפריטי דפוס. לא רק אור השמש - גם אור בית (ובעיקר פלורוסנט) יכולים להרוס את הנייר (שהוא בעיקרו חומר אורגאני).

הדרך הטובה (והיפה) ביותר לתלות לתצוגה פריט הוא לסרוק אותו בסריקה איכותית. להדפיס אותו בהדפסה איכותית ואז לתלות על הקיר (אם במסגרת, אם מודבק על פיברגלס או בכל דרך אחרת).

זכור לי אספן שסיפר לי לפני כמה שנים בגאווה שמצא מפה עתיקה מדהימה של ירושלים מהמאה ה-17. מפה גדולה במיוחד המפרטת את הרחובות והמבנים - פריט יפייפה.
הפריט היה ממוסגר בין שני לוחות זכוכית (שיטה שהיתה, ועודנה, נפוצה מאוד להצגת פריטי דפוס) שהיו סגורים ואטומים במרק.
לאכזבתו של האספן הזכוכית הקידמית היתה סדוקה והאספן התלבט אם לפתוח את הזכוכיות או לא. לאחר שיחה קצרה הבנתי שהמפה היתה תלויה לתצוגה ונזקי האור ששיערתי היו צריכים להיות ניכרים.
לצערי לא יצא לי לראות את המפה (למעט תמונה באיכות ירודה ביותר בטלפון שלו) והאספן לא שמע לעצתי שלא לפתוח את הזכוכיות ללא בדיקה של מומחה ומעבדת שימור.
בשיחה הבאה שלי עם אותו אספן גיליתי שברגע שהוא הפריד, "בעדינות ובזהירות" כמו שהוא סיפר, בין לוחות הזכוכית כל שנשאר בידו היו מעט קרעים, הרבה "אבק" ורישום חיוור של הדיו על גבי הזכוכית.
האור, אליו נחשפה המפה לאורך שנים, לכל הפחות עשרות שנים, בהם היתה תלויה לתצוגה עשו את שלהם והשמידו את הנייר. כל מה שהחזיר את המפה במקרה הזה היה לחץ הזכוכיות.

כיום אפילו מוזיאונים, אשר בעבר הסכימו להציג פריטים מקוריים בלבד, מבינים את היתרונות שבהצגת פריטים סרוקים להשלמת המידע והתמונה בפני הצופה.

עצירת פגעי הזמן ואובדן:

לא נעים להודות בכך אבל יש פריטים שכבר לא נצליח להציל ומצבם רק ילך ויתדרדר.

סריקת הפריט בסריקה איכותית, אחראית וזהירה תשמר את הפריט במצב הטוב ביותר האפשרי (מצבו הנוכחי).

גם אם הפריט ילך ויתדרדר הרי שלכל הפחות יישאר בידיכם העותק הדיגיטלי - ועדיף זה על לא כלום.

ההיבט השני הוא היבט הגיבוי. בימינו אנו רגילים (או כדאי שנהיה) לגבות את המידע החשוב לנו: תמונות, מסמכים, סרטוני וידאו וכד'.
אבל מה עם האוסף?

לצערנו החיים חזקים מהכל ואסונות יכולים לקרות: שריפה, נזקי מים, מזיקים, גניבה ואפילו הגורם האנושי.

אומנם את הפריט המקורי כבר לא יהיה לכם אבל עותק דיגיטלי ישמר את הידע, הכללי והתרבותי, הטמון בו, לא רק עבורכם אלא גם עבור הציבור ועבור הדורות הבאים.

הפצה, שיתוף וחינוך:

לאמונתי ודעתי כל פריט (שאינו אישי, סודי או פוגע בצנעת הפרט) צריך להיות נחלת הכלל להעשרת כולנו.

סריקה טובה ניתנת לפרסום (כמו באתר הזה לדוגמא) ושליחה במייל לאחרים.

למרבה הצער כיום מה שלא נמצא בפורמט דיגיטלי "לא קיים" ולעיתים נעלם אף מעיני החוקרים עצמם, לא כל שכן מעיני הציבור הכללי.

הפריט המקורי נמצא בידכם - הפיצו את תוכנו והרווח יהיה שלכם ושל כולנו.

לשימור הדיגיטלי חשיבות לא רק לשימור והפצה אלא תפקיד של ממש בחינוך, השכלה, שימור תרבות ועוד. הנגשת הידע מהעבר ושורשינו הינו הכרחי כחלק בלתי נפרד משיח נכון בכל תחום ובלעדיו השיחה אינה שלמה.

חשוב לשים לב - זכויות יוצרים הינן זכויות השמורות ליוצר (ללא כל צורך ברישום או סימון) למשך כל ימי חייו ו-70 שנה לאחר מכן (ברוב מדינות העולם). אם אתם סורקים פריט שאתם סבורים שחלות עליו זכויות יוצרים - אסור לכם להפיץ אותו בכל דרך שהיא בין בתמורה ובין שלא בתמורה. אנא שמרו על זכויות היוצרים.

אז איך עושים דיגיטציה לאוסף שלכם?

** שימו לב, כפי שכתבתי בהתחלה - המדריך הזה מתאים לרוב המוחלט של הפריטים. פריטים נדירים במיוחד או במצב לא רגיל - מומלץ להתייעץ עם אדם המבין בנושא.

לפני הסריקה – שימור ותחזוקה:

לפני שניגשים לסרוק פריט כלשהו יש לבחון אותו ואת מצבו ולהעריך האם עלול להיגרם לו נזק ממשי כתוצאה מהליך הדיגיטציה.

זכרו כי תמיד קיים הסיכון לפגיעה בפריט, וככל שמצבו טוב פחות כך הסיכון עולה, ופגיעה שכזו יכולה להתרחש גם בטיפול האחראי ביותר.

מומלץ לבצע פעולות בסיסיות של שימור ותחזוקה – לעניין זה ראו המאמר הרלוונטי באתר.

סריקה באמצעות סורק ממוחשב:

אחד האמצעים הטובים ביותר הינו הסורק. עם זאת צריך לשים לב שלסורק ישנן מגבלות רבות ושסריקה בלתי זהירה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לפריט המקור.

על פי רוב לא מומלץ לסרוק ספרים באמצעות סורק שטוח בשל הנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מאילוץ גב הספר להיפתח עד סופו וסורקים מתאימים בעיקר לפריטי נייר בודדים או לחוברות דקות.

שימו לב שלגבי חלק מהפריטים האור החזק של הסורק והחום עלולים לגרום להם נזק - אם יש לכם ספק, על תעשו שימוש בסורק.

בעיית "שקיפות" הדפים:

מכיוון שהסורק עושה שימוש באור חזק, העובר בחלקו "דרך" הדף ומוחזר אל עין הסורק, פעמים רבות מתקבלת תוצאה של השתקפות צידו השני של הדף בסריקה. תופעה המאפיינת בעיקר דפים דקים.

ברוב הפריטים (עקב מבנה הנייר עצמו והדיו).

על מנת לצמצם את השתקפות הצד השני של הדף בתמונה הסרוקה נסו להניח נייר שחור קשיח (עדיף בצבע מט על מנת למנוע "סינוור" של הסריקה ועיוותים כתוצאה מכך). פעמים רבות יהיה בכך למנוע את ההשתקפות או לצמצם אותה באופן משמעותי.

כאשר סורקים חוברת דקה בעלת בעיית שקיפות כדאי להציב נייר שחור כאמור לעיל בין דפי החוברת. יש להקפיד שלא "לפצוע" או לקרוע את הדפים בעת הכנסת החוצץ השחור והוצאתו.

גודל:

פריטים רבים הינם גדולים מגודל ה-A4 המאפיין את רוב הסורקים הביתיים (גודל דף A4 הינו 210x297 מ"מ). בעיה זו ניתן לפתור בשלושה אמצעים עיקריים:

שימוש בסורק ביתי גדול בגודל A3 אשר מעניק לכם שטח סריקה של 297x420 מ"מ.
סורק A3 ייתן מענה לרוב הפריטים הנפוצים. פעמים רבות תוכלו למצוא סורקי A3 אצל גרפיקאים, אדריכלים וכד'.
במידה ויש לכם צורך בשימוש תדיר בסורק A3 תוכלו לרכוש אחד אולם שימוש לב כי פער המחירים בין סורק ביתי רגיל (A4) לסורק A3 הינו משמעותי.

דיגיטציה על-ידי מצלמה טובה. הבעייתיות לעניין זה הינה בעיקר בהשגת הציוד המתאים (מצלמה דיגטלית טובה, הידע והניסיון הדרושים להפקת התוצאות הרצויות כמו גם הציוד המיוחד (בפרט תאורה ומעמד לספר/ לפריט) הנדרש.

פיצול הסריקה וחיבור התמונות מאוחר יותר. ישנן תוכנות סריקה המאפשרות לכם לפצל את הסריקה למקטעים (ובכך לסרוק פריטים גדולים) ולחברם מאוחר יותר לקובץ אחד באמצעות התוכנה.

שימוש במצלמה דיגיטלית:

שיטה נפוצה לסריקת ספרים (או פריטים אחרים שלא ניתן לסרוק באמצעות סורק) הינה באמצעות מצלמה דיגיטלית טובה, חצובה, מקור אור ומעמד לתמיכה בספר (Book cradle).

כעיקרון כל מצלמה בעלת רזולוציית צילום (אופטית) טובה (5-10 מגה פיקסל ומעלה) תייצר תמונה טובה ואולם מומלץ לעשות שימוש במצלמה מקצועית (או סמי-מקצועית).

את המצלמה יש להעמיד על גבי חצובה בניצב לאובייקט הצילום על מנת למנוע עיוות בשל זוית הצילום. אם ברשותכם חצובה המאפשרת העמדה בדיוק מעל הפריט זו תהיה, כנראה, הזווית הטובה ביותר.

מבחינת אור מומלץ ביותר לצלם בתוך "אוהל אור" אשר ייפזר את האור בצורה הטובה ביותר. ניתן לרכוש אוהלי אור בגדלים שונים במחירים סבירים ולעשות שימוש במנורות רגילות מחוץ להם (לפי ההוראות) על מנת להשיג תוצאה טובה.
אם אתם משתמשים במקור אור חיצוני עדיף לעשות זאת מאחורי מסף ביזור אור [diffuser] וכשמקור האור מצוי מעל האובייקט ובין המצלמה לאובייקט.
לא מומלץ לעשות שימוש בפלאש מובנה - על פי רוב זה יפגע בתוצאה.

ככל שמצלמים ספר מומלץ להניחו על גבי המעמד הפתוח ב- 90º בין שני צדדיו (זווית של 45º בין מרכז הספר לכל עמוד) כאשר עמודי הספר מוחזקים ישרים ומתוחים.
חשוב ביותר - הזוית פחות חשובה מ"נוחות" הספר. אם הספר לא נפתח בקלות שמרו על זוית קטנה יותר על מנת שלא לפגוע בספר.
הסבר טוב לעניין הכנת מעמד לספר באופן עצמאי ניתן למצוא בקישור זה (באנגלית)http://my.uarts.edu/blog/libraries/2013/05/21/making-a-custom-book-cradle-my-first-conservation-workshop/ .

כאשר סורקים ספר בעל בעיית שקיפות כדאי להציב נייר שחור בין דפי הספר. יש להקפיד שלא "לפצוע" או לקרוע את הדפים בעת הכנסת החוצץ השחור והוצאתו.

הוצאה לסריקה מקצועית חיצונית:

אם מדובר במספר פריטים מוגדר ומצומצם תוכלו לעשות שימוש בחברות דיגיטציה המתמחות בסריקת פריטים גדולים במיוחד או מסובכים במיוחד וכן בסקירה איכותית (בדרך כלל לצורכי גרפיקה).

אומנם העלויות עשויות להיות גבוהות אולם זה עשוי להיות כדאי יותר הן מבחינת העלות הכוללת (רכישת הציוד הנדרש) והן מבחינת התוצאה הסופית.

וודאו כי לחברה בה בחרתם יכולת וניסיון להתמודד עם הפריטים שלכם והבנה לגבי מצבם והצורך לטפל בהם בעדינות מיוחדת.

השאר תגובה