1922 ועדת החקירה לענייני השחיטה והקבורה של היהודים בארץ ישראל

לאורך כל הדרך ניסתה התנועה הציונית לקדם שלטון מרכזי יהודי בארץ-ישראל כשלב לקראת עצמאות.

אחת הדוגמאות לקידום שכזה היתה "ועדת החקירה לענייני השחיטה והקבורה של עדות היהודים בארץ ישראל" אשר כונסה על ידי שלטון המנדט הבריטי, לבקשת היישוב העברי, במאי 1922 ומסרה את מסקנותיה והמלצותיה ב-18 בינואר 1923.

חברי הוועדה היו מחשובי ונכבדי היישוב בכלל (וירושלים בפרט):

השופט גד פרומקין – יו"ר הוועדה. משפטן יהודי ומי שהיה בזמנו שופט בבית המשפט העליון המנדטורי.

הרב זרח עפשטין – מחשובי רבני ירושלים באותה העת וחבר בוועד העיר ליהודי ירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה תמך במפעל הציוני והיה שותף להקמת הרבנות הראשית לארץ ישראל.

יצחק אלישר – איש ציבור בולט בירושלים, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים ונשיא קהילת ירושלים.

חיים סלומון – בנו של יואל משה סלומון, איש ציבור ירושלמי ותעשיין. לימים שימש כחבר הועד הלאומי וסגן ראש עיריית ירושלים וממייסדי השכונות רחביה, בית וגן ובית הכרם.

משה סלוצקין – איש ציבור, מאנשי העלייה השנייה ונדבן ירושלמי.

פרץ קורנפלד – פעיל ציוני, עיתונאי וסופר. מאנשי הציונים הכלליים ולימים ראש תנועת "המכבי" בארץ ישראל.

שמואל לופו – איש חנוך וציבור, עמד בראש העדה הספרדית בירושלים וחבר אספת הנבחרים הראשונה.

אומנם אף אחת מהמלצות הוועדה לא התקבלו מיידית ואולם לאחר הבחירות לוועד הקהילה בירושלים בראשית 1932 הוקמה וועדת קבורה מטעם הוועד אשר קידמה חלק מרוח מסקנות הוועדה.

מסמך זה מרתק לא רק בשל עצם קיומו אלא, ולא פחות חשוב ממסקנות הוועדה, נוכח המידע הרב שקובץ על ידי הוועדה על סידורי השחיטה והקבורה (או במילים אחרות אספקת שירותי דת קהילתיים מוסדרים) על ההסדרים השונים שנהגו בזמנו בארץ-ישראל.

הטקסט המלא של הדו"ח:

מצורף הטקסט המלא לפי עמודים.

תשומת לבכם כי בהמרת החוברת לטקסט עדיין יכול ונפלו טעויות וככל שתמצאו כאלו נשמח אם תיידעו אותנו ונתקן.

עמוד 1

דין וחשבון

של

ועדת החקירה לעניני השחיטה והקבורה של עדות היהודים

בארץ-ישראל

==========================================

   תפקיד הועדה מבואר ב"צו" הרצוף בזה, /הוספה א./.

   הועדה נתכנסה לאספתה הראשונה בשנים עשר יום לחדש מאי, שנת 1922 ותכל את עבודתה ביום 18 לחדש ינואר 1923, לאחרי עשרים ואחת ישיבות שהשתתפו בהן תמיד רב חברי הועדה.

   לרגלי נסיעתו של יו"ר הועדה לחו"ל, לא נקראו אספות בחדשי יוני—ספטמבר.

   הועדה חלקה את עבודתה לכתחילה לשני חלקים:- /א/ לחקר את מצב עניני השחיטה והקבורה כפי שהם עד היום הזה, /ב/ למצא את הדרכים הנכונים לסדר על פיהם את הנהלת הענינים האלה בעתיד ברוח הכללים הקבועים בצו הממנה את הועדה.

______

א.

המצב בעבר ובהוה.

   בקשר עם מצב העבר וההוה, נשמעו 17 עדים מתוך ירושלם, ונתקבלו תשובות על השאלונים /הוספה ב./ שנשלחו חוצה לירושלם מאת הקהלות העבריות אשר ביפו, חיפה, חברון, צפת, טבריא, רחובות, זכרון-יעקב ופתח-תקוה. לא נתקבלה תשובה מראשון לציון.

   וזהו המצב הנוכחי כפי שנתברר לועדת מגבית העדויות והתשובות בכתב.

א. עניני השחיטה.

מונופולין של שחיטה.

   בכל ארץ ישראל, נמצאת השחיטה במונופולין בידי הקהלה ונעשית על ידי השוחטים הממונים מטעם ועד השחיטה במקום אשר ישנו ועד שכזה, או ועד הקהלה של העיר או המושבה במקומות שאין ועד השחיטה מיוחד. לא ידוע לועדה מכל מקרה ששחט שוחט יהודי שאיננו ממונה מטעם ועדי השחיטה או הקהלה, רק השוחטים

עמוד 2

– 2 –

ההמונים כאמור לעיל, רשאים לשחט "גסות" ו"דקות" בבית המטבחים אין זאת אומרת כי מספר השוחטים אשר בארץ הוא כמספר השוחטים הממונים מטעם הועדים. דרוש להבדיל בין רשות לשחט בפעל וסמכות דתית להיות שוחט. סמכות דתית נתנת על ידי הרבנים למי שהוא ראוי לכך על פי הדת, ואם יש מי שיש לו סמיכה כזאת מקבל משרה באחת הקהלות, רק אז יוכל לשחט בפעל, האחרים מכים להזדמנות של משרה פנויה בארץ ובחוץ לארץ.

שחיטת עופות.

   שחיטת עופות הנה המונופולין רק באחדות מהקהלות העבריות אשר בארץ, ויש קהלות, כמו בירושלם, אשר בהן יכול כל שוחט שיש לו סמיכה דתית לשחט במקום שירצה.

מס השחיטה.

 בכל הקהלות שבארץ נגבה מס השחיטה. יש אשר המס הזה הוא על פי הגלגלת הנשחטה ויש אשר הוא על פי משקל הבשר המוצא למכירה ליהודים. ישנן רק שתי קהלות: אשר בהן נגבה המס בצורה כפולה,- גם ע"פ הגלגלת וגם ע"פ המשקל. בקהלה אחת הונהג מס רק לפני שנה אחת.

   אחרי ההקדמה הקצרה הזאת, אפשר להתבונן על המצב המיוחד אשר בכל קהלה וקהלה.

ירושלים.

   ועד שחיטה אחד מנהל את עניני השחיטה של כל האשכנזים בלי הבדל מפלגותיהם, רק עניני השחיטה של הספרדים מתנהלים לחוד תחת השגחת העדה הספרדית.

ועד השחיטה של האשכנזים.

   ועד השחיטה של האשכנזים כפי שהוא כיום, הנהו מוסד עומד ברשות עצמו, לא נספח לאחד ממוסדות הקהלה הרשמיים ואיננו מוסד דין וחשבון למי שהוא, אמנם יושבים בתוך הועד הזה שנים מחברי משרד הרבנות, אך שהו רק באפן מקרי, כי שני הרבנים האלה אינם יושבים בו בכח משרתם בתור חברי משרד הרבנות. הועד נוסד בשנת תרמ"ו /1886/ על ידי הרב מבריסק. בשנת תרס"ב /1902/ נפרד הועד לשנים:- ועד מיוחד להפרושים תחת ראשון הרב מלובלין, אבל אחרי שנה נתאחדו שני הועדים שוב, אלא שההכנסות היו מתחלקות ביחס אחוזי בין הפרושים וחסידים.

   עם פרץ המלחמה העולמים בשנת 1914, נתרופפו סדרי ועד השחיטה והנהלת כל עניניה נשארה כמעט בידי השוחטים בלבד.

עמוד 3

– 3 –

בשנת תרע"ז /1917/, בחרו הרבנים וראשי הכוללים בועד גשמי שהיה מורכב מתשעה חברים לעבד יחד עם הרבנים בעניני השחיטה, ובשנת תרע"ט /1919/, בחרו שוב בועד שחיטה חדש מרכב מתשעה חברים גשמיים – באי כח הכוללים השונים. הועד הרוחני של ועד השחיטה הכיל בקרבו את הדינים של בתי הדין פרושים וחסידים ואחדים ממורי ההוראה.

   למן אז ועד היום סלקו החברים הגשמיים את ידם אחד אחד מועד השחיטה עד אשר כיום הזה נמנים עליו עוד רק שנים או שלשה וגם הם אינם נוטלים חלק אקטיבי בעבודת הועד.

   ועד השחיטה גובה מהקצבים מס של ששה גרושים על כל רוטל בשר כשר המוצא למכירה ליהודים. אין הקצבים משלמים כל מס על בשר בהמות טרפות, או על אותו החלק של הבהמה הכשרה אשר איננו כשר למכירה ליהודים. ההכנסות של ועד השחיטה ממס זה עולה לערך ששת אלפים פונט לשנה, וככזה בערך הוא גם ההוצאות של הועד, כי נזהר הועד הנוכחי לכון את ההוצאות לעומת ההכנסות וככל אשר תרבה ההכנסה יגדילו את ההוצאה.

   מסי ועד השחיטה מוצאים בראש ובראשונה על משכרת תשעת השוחטים הממונים על ידו בערך של 33% של ההכנסה ועל משכרת פקידים אחרים בעקר בקשר עם ההשגחה על שמירת הכשרות גם כן 33% של ההכנסה. מאת המלחמה משלמית משכרת קטנה גל לתשעת החברים של שלשת בתי הדין של האזכנזיםבירושלם, בהם: פרושים, חסידים ובית הדין שתחת השגחת הרב זוננפלד. ולששה מורי הוראה אשר בשכונות ירושלם. על משכרת כל ט"ו הרבנים האלה ועל תמיכה לשמשי והסופרים של הבד"ץ, מוציא ועד השחיטה בערך 22% לשנה מהכנסותיו, בערך 6% מההכנסות מוציאים לתמיכות למי שהיו פקידי הועד או יורשיהם , ורק בעודף הנשאר משתתף הועד בא-אלו צרכים דתיים של הקהלה, כגון: תקון מקואות וכו'.

   הדינים של הרב זוננפלד והרב שור מקבלים את משכרתם אעפ"י שאינם משתתפים בפעל בועד השחיטה.

 

ענייני השחיטה של הספרדים.

   מקודם היה ועד העדה הספרדית נוהג להחכיר את מס השחיטה ולנהל את עניני השחיטה מדמי חכירה של המס הזה. בימים האחרונים נמסרו עיני השחיטה של הספרדים לשוחטים עצמם,- הם גובים מס על פי הגלגלת הנשחטת, ומס זה העולה כיום לערך שש מאות פונט לשנה, מתחלק בין ששת השוחטים הספרדים.

עמוד 4

– 4 –

יפו ותל-אביב.

   עניני השחיטה של כל העדה בלי הבדל אשכנזים או ספרדים, מתנהלים על ידי ועד העיר. משרד הרבנות משגיח על עניני הכשרת, גם שחיטת עופות היא במונופולין לקהלה.

הקהלה מחזיקה ששה שוחטים וגובה מס על פי הגלגלת. ההכנסה השנתית היא בערך אלפים וחמש מאות פונט, החצי בערך מוצא למשכרת שוחטים ושאר פקידים, בסכום מתאים לערך 22% של ההכנסה, משתתף ועד העיר בהוצאות משרד הרבנות והמותר מוצא לצרכי דת וצדקה של הקהלה.

חיפה.

   העדה מחכירה את מס הבשר, מכניסה את התמורה לקופתה הכללית ומשלמת את הוצאות השחיטה והרבנות, גובה מס על פי הגלגלת. השנה האחרונה נחכר מס הבשר בסך ששת מאות פונט וקצת פחות מזה מוציאה העדה על שכר הרב ושני השוחטים.

צפת.

   עניני השחיטה לא היו מסודרים בעיר זו. עד הזמן האחרון היו השוחטים גובים את מס השחיטה ומחלקים אותו ביניהם, כעת עברו עניני השחיטה לידי ועד העיר אשר מנה לשם כך ועדה מרכבת משלשה מחבריו. על פי הסדר החדש שהכניס הועד העיר, משלם הועד משכרת לשלשת השוחטים ולהרב המשגיח על כשרות השחיטה. המס הנגבה הוא כפול, מס לגלגלת לכל בהמה נשחטת, בין כשרה ובין טרפה, ומס של שלשה גרושים מכל רוטל בשר בשר כשר. הועד חושב כי ההכנסה השנתית תעלה מעכשיו לערך -.700 לי"מ, השחיטה היא משותפת לאשכנזים ולספרדים.

טבריא.

   עניני השחיטה בעיר זו הם ענינים פרטיים בין הקצבים ושני השוחטים של העיר. אין הקהלה נהנית מהשחיטה כלל, ואין לה כל קונטרולה על עיניניה.

חברון.

   ההכנסה השנתית היא מאה לי"מ. 36% נתן להשוחט, ו-36% - להרב, והשאר לועד העיר. המס הנגבה הוא על פי משקל הבשר הכשר.

המושבות:-

זכרון-יעקב.

   המושבה גובה מס ממשקל הבשר הכשר. ההכנסות הן בערך -.350 פונט לשנה. ההכנסה נכנסת לקופת המושבה המכלכלת את הוצאות השחיטה.

עמוד 5

– 5 –

פתח-תקוה.

   יש ועד שחיטה העומד תחת פקודת ועד המושבה. המס הנגבה הוא על פי הגלגלת וגם מס קטן ממשקל הבשר הכשר. ההכנסה נכנסת לקופת המושבה המשלמת לשני השוחטים ומוציאה את השאר לעניני דת. ההכנסה השנתית עולה בערך -.900 פונט.

רחובות.

   זה שנה שנגבה מס לגלגלת. עד אז לא נגבה מס כלל. המושבה משלמת שכר לשוחטים המקבלים גם בשר במדה הגונה מהקצבים יום יום. הכנסת המושבה ממס השחיטה היא בערך -.200 פונט לשנה.

________

ב.  עניני הקבורה.

ירושלם.

   אין רכוז בעניני הקבורה של הקהלה היהודים אשר בירושלם, לא בלבד שישנם בתי קברות והנהלות מיוחדות לאשכנזים ולספרדים, אלא שגם האשכנזים והספרדים עצמם נבדלים לפי מוצא המקומות אשר מהם באו ויסדרו להם בתי קברות מיוחדים והנהלות מיוחדות עד אשר אנו מוצאים היום בירושלם כמה בתי קברות ולא פחות מי"ג חברות קדישא.

שדה הקברות של הספרדים.

   להעדה הספרדית ישנם שלשה שדות הקברות, האחד מהם הוא עתיק יומין וכמעט שאין מוסיפים לקבר בו. אי אפשר היה להשיג מספרים נכונים בנוגע לכמות השטח והקברים אשר בהם. לפי הערכת העדה הספרדית, יש עוד מקום לחמשת אלפים קברים בשדותיה לא עלה בידי הועדה להשיג פרטים נכונים על רשום שדות הקברות בספרי האחוזם, באי כח העדה הספרדית הודיעו להועדה כי כל הכתבים והפירמאנים נאבדו בימי המלחמה.

   עניני הקבורה של הספרדים מתנהלים בסדר זה:- ועד העדה ממנה ועד של חמשה חברים ותחת השגחת הועד הזה נמצאים שדות הקברות. במקרה מות, גובה הועד מחיר בעד הקרקע,אשר אינו שוה בכל מקרה ומקרה אלא בהתחשבות עם מצב המשפחה. המס הרגיל הוא 6 – 5 לי"מ לקבר, אך יש אשר גובים יותר ויש אשר גובים פחות. עניים נקברים חנם. חוץ מתשלום זה, משלמת המשפחה את הוצאות הקבורה /שכר הכתפים, הרוחצים, וכו'/ פונט

עמוד 6

– 6 –

אחד אם המת גר בעיר העתיקה, ושני פונטים אם הוא גר מחוץ לעיר. העדה נהנית גם מבנין הקברים והמצבות, כי היא נתנה את הזכות הזאת לבנאים אחדים, והאחרונים משלמים להעדה תמורת הזכות הזאת הרבע ממה שלוקחים הם מאת משפחת המת לצרכי זה. אין מס מיוחד על תכריכין, ועל משפחת המת להביא את התכריכין.

   את הכנסותיו מוציא ועד הקברות על תשלום הכתפים והפקידים, על החזקת בית הקברות במצב טוב והשאר נמסר לעדה. ההכנסות של הועד עלו בשנה האחרונה לערך שש מאות פונט, וההוצאות לסך חמש מאות פונט בערך.

שדה הקברות של האשכנזים.

   להאשכזנים ישנם בתי קברות מיוחדים לפרושים, ובתי קברות מיוחדים לחסידים. הנהלת עניני בתי הקברות האלה נעשת על ידי קבוצות אנשים הנקראים בשם חברה קדישא". החברים של חברה אשר כזאת בוחרים מקרבם גבאים, והם הם המשגיחים על כל עניני הקבורה , גובים את המסים לפי ראות ראות עינם בלי כל פקוח מצד הקהלה ובלי אשר הקהלה בכללותה תהנה מההכנסות באיזה אפן שיהיה.

החברה קדישא של הפרושים.

   החברה קדישא הגדולה ביותר, היא זו של הפרושים. חברה זו דואגת לקבורת כל האנשים אשר על פי רב מוצאם לכתחילה מערי ליטא, גרמניה, אונגריה, וכו, אף על פי שהפרושים אשר בירושלם מתיחסים לכוללים שונים על פי אותה העיר אשר ממנה באו הם או אבותיהם, בנוגע לשדה הקברות והחברה קדישא התאחדות כל הפרושים יחד. גם להפרושים ישנם שלשה שדות קברות:- אחד עתיק אשר רק מעט המקום אשר יש בו לקברים חדשים, אחד אמצעי, ואחד חדש. בשלשת שדות הקבורה האלה, יש מקום לעוד כחמש מאות קבר, אך יש להפרושים עוד שני שדות אשר עוד טרם החלו להשתמש בהם והמכילים שטח של עשרים דונם בערך, ויש אפוא בהם מקום לעוד כשמונה ת אלפים קבר.

   חברה קדישא זו נוסדה בשנת תרי"ז /1857/ ואז נקנה שדה הקברות הראשון  על ידי הא האשכנזים אשר עד אז היו קוברים את מתיהם בשדה הקברות של הספרדים, ומאז הוסיפו לקנות קרקאות חדשות. שדה הקברות הראשון נקנה בטח מהכספים

עמוד 7

– 7 –

אשר קבלו ראשי העדה מזמן ההוא מחו"ל, אך הקרקעות האחרות אשר נקנו במשך הזמן, נפרעו מתוך הכנסות החברה קדישא. לפי דברי אנשי הח"ק חיבים הם כיום בערך מאתים פונט ממחיר כל הקרקעות אשר קנו. הקרקעות רשומות בספרי האחוזה על שם אנשים אשר רבם כבר מתו. הקושאנים והחוג"ות נמצאים תחת ידי גזבר החברה קדישא, ורשימתם נמסרה להועדה.

חברי החברה קדישא.

   ישנם כמאה חברים בחברה קדישא זו. כל מי שהוא שייך לכוללות הפרושים, יכול להתנדב להיות חבר בחברה. תפקיד החברים הוא לטפל בקבורת המת. אין הם מקבלים שכר, אך מקבלים מתנות קטנות בחגים, ונעלים ובגדים בימות החורף. החברים האלה בוחרים מקרבם מספר אנשים, והנבחרים האלה הם הם אשר מנהלים את כל עניני החברה.

המסים.

   החברה קדישא הזאת, גובה את המסים האלה:-

א. מחיר הקבר:    אין לזה מחיר מסוים. המחיר הוא פתוח, אם הקבר הוא בשדה הקברות החדש, ויותר, אם בשדה הקברות הישן, אך לא רק המקום מובא בחשבון, אלא גם מצבה של משפחת המת, וגבאי החברה קדישא מחליטים בתור האינסטנציה היחידה על המחיר אשר יגבו בכל מקרה ומקרה.

ב. הוצאות הקבורה.    סכום של פונט עד פונט וחצי נגבה בכל מקרה מות בעד הוצאות הקבורה הישרות, כגון:- שכר הרוחצים, הובלת הכלים, מיני מזון לחברים המלוים את המת. אין הבדל בגבית מס זה בין עשיר לעני, ההבדל הוא רק במרחק אשר בין מקום הפטירה והקבר.

תכריכין מונופולין לבקו"ח.

   מכירת תכריכין נמסר מזמנים קדמונים במונופולין לבית החולים בקור חולים, ובכל מקרה מות מוכרחים לקנות את התכריכין מאת בקו"ח. מי שהכין תכריכין לעצמו, עליו לשלם מס של 65 גרוש לבקו"ח. המחיר המינימלי שקבע בקור חולים לתכריכין הוא פונט אחד, אך אצל אמידים ועשירים הם לוקחים הרבע ממה שלוקחים החברה קדישא בעד הקרקע.

מונופולין של בנין לאיש פרטי.

   התשלום אשר גובה החוק הוא בעד מחיר הקרקע בלבד, והסכום אשר נגבה בעד ההוצאות, כולל רק את הוצאות חפירת הקבר וכיסויו. בנין הקבר והקמת מצבה לא נכלל בכל זה, אלא

עמוד 8

– 8 –

נתן בתור מונופולין בידי השמש והקברן של הח"ק, ורק על ידו אפשר לבנות את הקבר ולהקים את המצבה, כמובן אחרי ששלמו לו את המחיר כראות עיניו. אין אדם יכול לבנות בעצמו את קבר קרובו. הקהלה וגם הח"ק אינם נהנים כלום מהכספים שלוקח הקברן. האחרון, קובצ את מחיריו לא לפי הוצאות הבניו, אלא לפי עשרו של המת. הקברן אמר לועדה שהכנסותיו הנקיות מבנין הקברים הן בערך עשרים עד שלשים פונט לחדש.

   הח"ק מוציאה את הכנסותיה להענקות ומלבושים לחברים, חפירת הקברים, שמירת בתי הקברות, וירקו, ותמיכות לעניין הנספחים לכוללות הפרושים במקרים של נשואי בנות ומחלות. הכנסות החברה הן כאלף פונט לשנה וכן ההוצאות.

שדות הקברות של החסידים.

   אין אנו מוצאים אצל החסידים את אותו האחוד אשר יש לפחות אצל הפרושים. החסידים נבדלים על פי מוצאם ועל פי ה"רבי" אשר אליו הם מתיחסים, וככה אנו מוצאים כעשר חברות על פי שמות הכוללים, לכל חברה שדה קברות מיוחד והנהלה מיוחדת.

 ח"ק כולל וואלין.

   הח"ק הגדולה ביותר של החסידים היא החברה קדישא של כולל וואלין,. לח"ק זו יש שני בתי קברות, האחד נקנה לפני כשבעים שנה והנירות אינם מצויים עכשיו, והשני נקנה לפני כעשר שנים והוא רשום על שם שני אדונים ממנהלי הכולל. לח"ק זויש עוד מקום בשני שדותיה לאלף קבר בערך.

שאר ח"ק של החסידים.

   שאר החברות של החסידים הן:- הח"ק של כולל חב"ד,. כוללווארשא, כולל רומנין, כולל זיבנברגן, כולל ויזניצא ומארמראש, כולל בוקוווינא, כולל קאסוב וכולל מונקאטש. החברות האלה קנו על פי רב את אדמתם מאת החברות הבכירות בכסף כוללם, כל אחת מהחברות האלה מתנהלת בפני עצמה, הן קובעות את מסיהן ומוצאות אותם לצרכי חברתן והעדף נמסר לכולל שהיא שייכת לו ומוצא לתמיכת עניי הכולל.

   בנין הקברים והקמת המצבות נתן גם אצל חברות אלה בתור מונופולין לאיש אחד, לא אותו האיש בעל המונופולין של כוללות הפרושים. בעל המונופולין של כוללות החסידים אשר לועדה כי הכנסתו מבנין הקברים היא פחות ממאתים פונט לשנה.

עמוד 9

– 9 –

   התכריכין גם הם אצל הח"ק של החסידים מונופולין לבקו"ח.

התימנים והגורזים.

   בתי קברות מיוחדים וחברות קדישא מיוחדות יש גם לעדות הגורשים והתימנים אשר בירושלם.

יפו.

   ישנה ח"ק אחת מאוחדת לכל קהלות היהודים אשר ביפו המתנהלת על ידי ועד הקשור אל ועד העיר ליהודי יפו. לעדה היפואים שני בתי קברות:- אחד ישן שאין משתמשים בו כבר. בסה"כ יש עוד לקהלה מקום למאתים קבר. תשלום הקבורה נגבה בכל מקרה ומקרה לפי ערך רכוש הנפטר. בנין הקבר הוא מונופולים בידי הועד המנהל, והרוח מזה מוצא להקמת מצבות לעניין. הועדה לא קבלה ידיעות בנוגע להאנשים אשר על שמם רשומים שדות הקברות. הכנסת הח"ק לשנה היא5 בערך אלף פונט וכן ההוצאות.

חיפה.

   בית קברות אחד לאשכנזים ולספרדים ושתי ח"ק מיוחדות לכל אחת משתי הקהלות. הקרקע נקנתה לפני כששים שנה ואין על זה קושאן.

   ישנם כששים חבר ח"ק וכולם מתנדבים. אין מס קבוע אלא שגובים מכל מקרה ומקרה את ההוצאות הדרושות, ומעשיר גובים מחיר הקרקע לפי מצבו, התכריכין ובנין הקבר אינם מונופולים בידי מי שהוא.

צפת.

   בעדה זו יש שדה קברות קדמון משותף לאשכנזים וספרדים, ולפני כששים שנה נתחלק והוקצע חלק מיוחד לאשכנזים וחלק מיוחד לספרדים. יש עוד מקום לאלף קברים בערך. עד לפני שלש שנים , היו ח"ק מיוחדות לכל אחד מכוללות האשכנזים, מאז נתאחדו לחברה קדישא אחת, כעת יש איפוא בצפת רק שתי חברות אחת לספרדים ואחת לאשכנזים.

   הח"ק של האשכנזים מתנהלת על ידי ועד הנבחר על ידי הכוללים השונים. גבית המסים כמו אצל כל העדות. אין מונופולים לתכריכין ובנין הקבר.

טבריא.

   ישנן בעדה זו שתי חברות קדישא מיוחדות לאשכנזים ולספרדים. פרטים לא עלה בידי הועדה להשיג, מפני כי העדה בטבריא איננה מסודרת.

עמוד 10

– 10 –

חברון.

   שני בתי קברות:- האחד לאשכנזים, והאחד לספרדים. יש מקום לעוד כשלש מאות קבר. ההנהלה היא בידי ועד העיר. גבית המסים היא כמו בשאר העדות.

המושבות:-

יכרון-יעקב

   בית קברות אחד מתנהל על ידי המקבל משכרת שנתית קטנה מאת ועד המושבה. לא גובים כל מס קבורה. קרובי המת משלמים רק בעד הוצאות הקבורה.

פתח-תקוה .

   בית קברות אחד במושבה. יש חברה קדישא שבה כששים חבר, והאחרונים בוחרים בגבאים המנהלים את החברה.

   הגבאים אחראים כלפי ועד המושבה. אין החברים מקבלים מסכרת, אך תמיכה קטנה בחג הפסח. גבית המסים כמו בשאר הקהלות.

רחובות.

   בית קברות אחד. ישנה חברה קדישא ובה עובדים חברים מתנדבים. החברה מתנהלת על ידי נבחריהם. מכל נפטר מקבלים שני פונטים וחצי, מעניין לא מקבלים כלום.

_____________

 
עמוד 11

– 11 –

ב.

סכום הצעות העדים בנוגע

לעתיד.

__________________

   לאחרי אשר עמדה הועדה על הפרטים הנזכרים לעיל בנוגע להמצב עד עכשיו,יכלה לגשת לברור העתיד. חשיבות יתירה נתנה לירושלם, לא רק מפני שבעיר זו ישנה הקהלה היהודית הראשית בארץ, אלא מפני כי כאן העזובה רבה יותר מאשר ברב הקהלות האחרות. ברב הקהלות אשר בארץ עניני השחיטה והקבורה נמצאים תחת הקונטרולה של העדה המסודרת, ועל פי רב, המצב משביע רצון העדה.

   לכן, הזמינה הועדה לפניה את באי-כח המוסדות הראשיים של הקהלה בארץ בכרלל, ובירושלם בפרט, ותקדים לשלח להם שאלונים מיוחדים למען יהיו נכונים לתת את הפרטים הדרושים. /הוספה ג./.

   בקשר עם ברור המצב העתיד, שמעה הועדה את עדות המוסדות האלה:-

  • משרד הרבנות הראשית בארץ-ישראל.
  • ועד הלאומי ליהודי ארץ-ישראל.
  • ועד העיר ליהודי ירושלם.
  • ועד העדה הספרדית בירושלם.
  • ועד עדת האזכנזים בירושלם העומד תחת ראשותו של הרב זוננפלד.
  • ועד עדת האשכנזים בירושלם המתיחס על הרב קוק.

סדור עניני השחיטה.

המצב הנוכחי לא משביע רצון.

   בקשר עם סדור עניני השחיטה בעתיד בירושלם, כל העדים היו כמעט בדעה אחת שאין המצב משביע רצון ודרוש סדור על יסודות חדשים. השאלה החשובה ביותר בקשר עם זה היא השאלה אם יהיה גם בעתיד ועד שחיטה מיוחד לאזכנזים וועד שחיטה מיוחד לספרדים כאשר עד הנה, או תהיה הנהלה

עמוד 12

– 12 –

מאוחדת לכל העדה. שאלת האחוד נתעוררה על ידי העדה הספרדית ודרישתה לאחוד נתמכה על ידי הועד הלאומי, על ידי ועד העיר ועל ידי הרבנים הספרדים אשר במשרד הרבנות, הרבנים האשכנזים אשר במשרד הרבנות ושני ועדי האשכנזים התנגדו לאחוד. הנמוקים בעד האחוד הם פשוטים ואינם דורשים באור רב. האלמנטים המתקדמית של כל הצבור העברי בארץ, שואפים לקראת עדה מסודרת ומאוחדת אחת לכל כחות היהודים השונים, חפצים הם לשים קץ להבדל הגלותי בין אשכנזים וספרדים ובכ"ז, ואם כב ר נעשו ההתחלות הראשונות על ידי יסוד כחות רפרזנטטיביים האוחדים לכל העדות, כמו הועד הלאומי, משרד הרבנות וועדי העיר, צריכים רק להוסיף ללכת בדרך זו בכל מקרה של סדור חדש. להעבדה הספרדית יש עוד נמוק פרטי, נמוק כלכלי, ונדמה כי דוקא נמוק זה שמסתיעים בו הספרדים בעד האחוד, הוא הגורם הראשי להתנגדות האזכנזים. תקציב השחיטה של הספרדים כיום הזה, הוא בערך עשרה למאה מתקציב השחיטה של האזכנזים בתור שכזו נהנית מהכנסות מס השחיטה, אך מובן שרק אשכנזים/ שוחטים, רבנים, פקידים, וכ"ו/ ולא ספרדים הם הנהנים מהכנסות המס הזה, וטוענים הספרדים כי גם הם משתתפים בהמס הנגבה על ידי האשכנזים, מפני כי את מס השחיטה לועד השחיטה האשכנזי, אם הכנסת העדה הספרדית ממס השחיטה היא בערך עשרה למאה מהכנסות האשכנזים ממס זה אין שה אומר כי אין הספרדים משלמים מס שחיטה במדה מרובה יותר, אך השאר נכנסת לקופת ועד השחיטה האשכנזי. על ידי האחוד, מקוה איפוא העדה הספרדית לשנוי לטוב כי (א) השוחטים הספרדים מקבלים היום הכנסה במדה זעומה מאד, יקבלו מסכרתם מקופה מאוחדת, (ב) ירבה מספר היחידים הספרדים אשר יהנו מהכנסת מס השחיטה, ו(ג) אם יסודרו עניני השחיטה על יסודות חדשים אשר יבטיחו הכנסה לקהלה, תהנה גם עדתם.

עמוד 13

– 12 –

מאוחדת לכל העדה. שאלת האחוד נתעוררה על ידי העדה הספרדית ודרישתה לאחוד נתמכה על ידי הועד הלאומי, על ידי ועד העיר ועל ידי הרבנים הספרדים אשר במשרד הרבנות, הרבנים האשכנזים אשר במשרד הרבנות ושני ועדי האשכנזים התנגדו לאחוד. הנמוקים בעד האחוד הם פשוטים ואינם דורשים באור רב. האלמנטים המתקדמית של כל הצבור העברי בארץ, שואפים לקראת עדה מסודרת ומאוחדת אחת לכל כחות היהודים השונים, חפצים הם לשים קץ להבדל הגלותי בין אשכנזים וספרדים ובכ"ז, ואם כב ר נעשו ההתחלות הראשונות על ידי יסוד כחות רפרזנטטיביים האוחדים לכל העדות, כמו הועד הלאומי, משרד הרבנות וועדי העיר, צריכים רק להוסיף ללכת בדרך זו בכל מקרה של סדור חדש. להעבדה הספרדית יש עוד נמוק פרטי, נמוק כלכלי, ונדמה כי דוקא נמוק זה שמסתיעים בו הספרדים בעד האחוד, הוא הגורם הראשי להתנגדות האזכנזים. תקציב השחיטה של הספרדים כיום הזה, הוא בערך עשרה למאה מתקציב השחיטה של האזכנזים בתור שכזו נהנית מהכנסות מס השחיטה, אך מובן שרק אשכנזים/ שוחטים, רבנים, פקידים, וכ"ו/ ולא ספרדים הם הנהנים מהכנסות המס הזה, וטוענים הספרדים כי גם הם משתתפים בהמס הנגבה על ידי האשכנזים, מפני כי את מס השחיטה לועד השחיטה האשכנזי, אם הכנסת העדה הספרדית ממס השחיטה היא בערך עשרה למאה מהכנסות האשכנזים ממס זה אין שה אומר כי אין הספרדים משלמים מס שחיטה במדה מרובה יותר, אך השאר נכנסת לקופת ועד השחיטה האשכנזי. על ידי האחוד, מקוה איפוא העדה הספרדית לשנוי לטוב כי (א) השוחטים הספרדים מקבלים היום הכנסה במדה זעומה מאד, יקבלו מסכרתם מקופה מאוחדת, (ב) ירבה מספר היחידים הספרדים אשר יהנו מהכנסת מס השחיטה, ו(ג) אם יסודרו עניני השחיטה על יסודות חדשים אשר יבטיחו הכנסה לקהלה, תהנה גם עדתם.

עמוד 14

– 14 –

השגחתנו. התומך הכי חם לדרישת ועד העיר הוא הועד הלאומי. יש התנגדות מצד משרד הרבנות הראשית. התנגדות זו נובעת מתוך החשש כי ועד העיר לא ישמר על הצדדים הדתיים שבעניני השחיטה במדה ראויה, אך התנגדות זו לא תהיה חזקה ביותר אם יקבעו גבולים חזקים בין התפקידים של החברים הדתיים וחברים החלוניים, באפן כי האחרונים לא יוכלו להתערב בעניני דת, ואם נוסף לזה, יובטח הדבר שהחברים החלוניים יהיו אנשים המתיחסים ברגש של כבוד להצרכים הדתיים, גם ועד האשכנזים זוננפלד אינו מתנגד לשתוף ועד העיר בהשגחה על עניני השחיטה, אלא שדורש הוא לעצמו זכויות שוות. מתנגדים למסירת ההשגחה לועד העיר גם ועד האשכנזים השני, ונדמה שהתנגדות זו נובעת מתוך אותו החשש של משרד הרבנות. יש התנגדות גם מצד ועד העדה הספרדית.

מונופולין של השחיטה.

   כל העדים הם בדעה אחת כי השחיטה צריכה להיות במונופולין בידי הקהלה, ויוכלו לשחט רק אותם השוחטים הממונים מטעם ועד השחיטה של הקהלה.

סמיכה דתית לשחיטה.

   כל העדים מסכימים כי סמיכה דתית לשחט צריכה להנתן על יד הרבנות הראשית. ועד האשכנזים דורש זכות זו גם להרב זוננפלד, ומוסיפים כי אם נפסל שוחט על ידי רבם יהיה פסול לשחט גם אם יש לו סמיכה ברב ראשי, וכן להיפך.

מסי השחיטה.

   הועד הלאומי וועד העיר מביטים על מס השחיטה כעל דבר זמני עד אשר תוכל הקהלה להטיל מסים על הצבור העברי, אבל גם אצל שאר העדים ישנה הנטיה כי מס השחיטה יהיה מוגבל בגבולותיו, כלומר, שמס זה יורם רק באותה מדה הדרושה לכלכל את ההוצאות הישרות והבלתי ישרות הנגועות לעניני השחיטה ולא יותר. אין רצון להטיל מס על אחד מצרכי המזון הכי חיוניים של האדם, לכן הדעת היא שאם אי אפשר לבטל לגמרי מס זה, הוא צריך להיות במדה מינימלית.

עמוד 15

– 15 –

אפן השמוש במסי השחיטה.

   אין חלקו דעות בקרב העדים, כי את ההוצאות הישרות של השחיטה, כגון, שכר השוחטים והפקידים למיניהם, צריכים להו-ציא ממסי השחיטה. חולקים בנוגע להמותר אחרי תשלום ההוצאות הישרות. ועד העיר מציע, כי ממס השחיטה ישלמו גם את המשכרת לרבנים ומורי ההוראה, ואת העדף ימסרו לו לצרכיוהחלוניים. היה גם מעוט בתוך ועד העיר שהציע כי מה שנשאר אחרי הוצאות השחיטה ישרות יספיק לצרכי הקהלה ובתוכם גם משכרת הרבנים. גם דעת הועד הלאומי הוא כדעת המעוט שבועד העיר. משרד הרבנות סובר כי כל הכנסות מס השחיטה צריכים להוציא על צרכים דתיים.

הרכבת ועד השחיטה.

   הצעות שונות הוצאו לועדה על יד העדים בנוגע לההרכבה העתידה של ועד השחיטה.

   הצעת ועד העיר היא כי יהיהי ועד השחיטהמרכב משני סניפים, סניף דתי וסניף חלוני. בסניף הדתי יהיו שמונה חברים ספרדים ואשכנזים, לאו דוקא רבנים, ממונים מטעם הרבנות הראשית למשך שנה אחת. הסניף החלוני יהיה מרכב מתשעה חברים ספרדים ומאשכנזים שומרי דת אשר יבחרו על יד ועד העיר למשך שנה אחת.

   ועד הלאומי סובר כי גם החברים של הסניף הדתי ימנו על ידי ועד העיר על פי הצעת משרד הרבנות. לעומת זה דורש משרד הרבנות כי גם החברים החלוניים ימנו על ידו מתוך רשימה אשר תוגש לו על ידי ועד העיר.

   ההצעה של ועדהאשכנזים זוננפלד משתנה מצהעת ועד העיר /חוץ ממה שועד זה דורש הרכבה מאשכנזים בלבד/ בזה כי גם החברים להסניף הדתי וגם החברים להסניף החלוני יבחרו על ידי ועד העיר מתוך רשימה ערוכה על ידי הרב הראשי במספר כפול ממספר החברים שצריכים למנות, אכן ועדהעיר ליהודי ירושלם יבחר רק את המחצית מספר החברים הדרושים לועד ואת המחצית השנית יבחר ועד האשכנזים זוננפלד, מתוך רשימת רבם.

תפקיד ועד השחיטה.

   ההצעה הכי נכונה בנוגע לתפקיד ועד השחיטה וחלוקת העבודה בין הסניף הדתי והסניף החלוני של הועד הזה, היא ההצעה של ועד העיר, ולפי הצעה זו, יהיה תפקיד הסניף הדתי

עמוד 16

– 16 –

של ועד השחיטה:-

  1. ההשגחה על הכשרות.
  2. קביעת מספר השוחטים והמשגיחים והמנקרים ושאר על הפקידים הדתיים הנחוצים לבית המטבחים.
  3. מנוים של הנזכרים לעיל ופטרום.

התפקיד של הסניף החלוני של הועד יהיה:-

  1. עבוד תקציב השחיטה שיאושר על ידי ועד העיר.
  2. קביעת המשכרת לשוחטים ויתר הפקידים.
  3. מנוי פקידים שאין להם תפקיד דתי ופטורם.
  4. סדור הצד המעשי והכספי של עניני השחיטה.

   במקרה של נגודים בין הסניף הדתי ובין הסניף החלוני מציע ועד העיר כי הסכסוך ימסר להחלטת אספה משותפת של נשיאות משרד ברבנות ונשיאות הועד הפועל של ועד העיר.

   הועד הלאומי מסכים להצעה זאת של ועד העיר, אלא סובר שבמקרה של נגוד, תמסר ההכרעה לועד העיר בלבד.

____________

עניני הקבורה

____________

   בנוגע לסדור הקבורה בעתיד, התיחסו כל העדים בשוין נפש, אף על פי שנשלח להם שאלון זמן רב לפני הקראתם לתת עדותם. ואף על פי שנתנה להם אח"כ הזדמנות לשלח דברים בכתב, לא באו העדים בהפעות ברורות בנוגע לסדור עניני הקבורה בעתיד. ועד העיר ליהודי ירושלם מוצא של עניני הקבורה צריכים להמסר לידי ועד העיר ומשרד הרבנות ימנה ועדה דתית אשר תשגיח על המנהגים הדתיים בקשר עם עניני הקבורה.

____________

עמוד 17

– 17 –

ג.

מסקנות הועדה

____________

   לאחרי העיון בכל פרטי המצב, ובהתחשבות עם דרישות הצבור וזרמיו השונים, עבדה הועדה את ההצעה הבאה שתוכל לדעתה, לשמש ליסוד הסדור החדש של עניני השחיטה והקבורה בעדות העבריות אשר בארץ.

   ההצעה הזאת היא כללית ומכונת לשמש בכל הקהלות העבריות אשר בארץ. ההצעה לא באה להכניס שוניים עקריים בהשטות הנוכחות הנהוגות בקהלות שמחוץ לירושלם, אכן, ההצעה, אם תתקבל, תכניס כמה שנויים בסדרים השוררים כעת בירושלם.

   עניני השחיטה והקבורה בירושלם מתנהלים עד היום על פי שטות קדומות, שכבר עבר זמנן, והרבה נזק נגרם לצבור על ידי אי סדרים וחסר הבקרת. הועדה סוברת, כי על ידי סדור מחד של הענינים על יסודות בריאים, תרבה הנאת הצבור ממסי השחיטה והקבורה גם מבלי אשר יצטרכו להכביד על משלם המסים.

   אין הועדה חושבת שישנן סבות מספיקות להצדיק הנהלה מיוחדת לאשכנזים ולספרדים בעניני שחיטה. המפרע היחידי בירושלם הראוי לתשומת לב, הוא הבדל מנהגי השחיטה הדתיים בשתי העדות, והעודה חושבת כי מפרע זה יוסר לגמרי על ידי הצעתה אשר על פיה תוכל כל עדה להוסיף לשמר על מנהגיה.

   אין הועדה מיעצת לעשות אחוד גמור בעניני הקבורה. צריכים להתחשב עם היחסים המשפחתיים וגם עם העובדה שכמה מבתי הקברות הם קנין פרטי של קבוצים מיוחדים, אבל ביחד עם זה אין למנוע את הקהלה העברית מהכנסה אשר ברב קהלות ישראל היא מספיקה לכסות חלק הגון בהוצאותיהן. ההצעה היא איפוא, כי שתארנה החברות קדישא כמו שהן עכשיו, אך זכויותיהן בגבית תשלומין תוגבלנה עד המינימום הדרוש להוצאותיהן, אכן מס הקבורה יוטל על ידי הקהלה ויהנו ממנו כל בני הקהלה בלי הבדל אם מת אחד מעשירי

עמוד 18

– 18 –

העיר ויכולים לגבות מס בסכום גדול בעד קבורתו צריכה כל הקהלה ליהנות מהמס הזה ולא רק בני כוללו, כי בחייו נהנה הוא מכל מוסדות הקהלה.

   בשעת סדור עניני השחיטה והקבורה מחדש בירושלם, תצטרך הקהלה להתחשב במצב פקידי ועד השחיטה, ואלה שמשנים רבות נהנו באפן זה או אחר מהכנסות מס השחיטה ולשמר על זכויותיהם הקדומות עד כמה שהן צודקות ונכונות כמו כן תצטרך הקהלה לפצות, באיזו אפן שהוא, את הקברנים שהחזיקו עד עכשיו בעין מונופולין על בנין הקברים. על הקהלה יהיה גם לדאג לזה שלא תקופח זכות בית החולים "בקור חולים" בהכנסותיו ממכירת תכריכין לאשכנזים.

ההצעה

____________

השחיטה מונופולין לקהלה.

  1. השחיטה ליהודים תהיה מונופולין בידי הקהלה העברית המסוד רת שבכל עיר ומושבה. השוחטים ימנו על ידי ועד השחיטה של הקהלה מתוך אותם השוחטים שהשיגו סמיכה דתית מאת משרד הרבנות של הקהלה, או הרבנות הראשית לארץ ישראל.

ועד השחיטה.

  1. על יד כל קהלה יהיה ועד שחיטה אחד אשר ידאג לכל עניני השחיטה של כל הצבור העברי שבאותו המקום /העיר או המושבה/.

   הערה.- גם בירושלם יהיה ועד שחיטה אחד לכל היהודים אשר בעיר הזאת, אך בשים אל לב להמצב המיוחד ולהדבדל שבמנהגי השחיטה אצל הספרדים והאשכנזים, יעשה האחוד בירושלם על פי היסודות האלה:-

     א. לא יבוא כל שנוי במנהגי השחיטה של האשכנזים והספרדים, השוחטים האשכנזים יוסיפו לשחט בעד הקצבים האשכנזים תחת השגחת השומרים האשכנזים, והשוחטים הספרדים ישחטו בעד הקצבים הספרדים תחת השגחת השומרים הספרדים.

   ב. ועד השחיטה המאוחד יטפל בכל הענינים הכספיים והחלוניים של השחיטה, וכמו כן בעניני הכשרות הכללים.

עמוד 19

– 19 –

במקום שאין הבדל מנהגים בין האשכנזים והספרדים. נוסף לזה ישחיחו החברים הדתיים האשכנזים של הועד על מנהגי הכשרות של האשכנזים, והחברים הדתיים הספ-רדים – על מנהגי הכשרות של הספרדים.

ג.   ידאג ועד השחיטה המאוחד כי יהנו הספרדים מהכנסות מס השחיטה במדה יתרה מאשר עכשיו. הסניף החלוני של ועד השחיטה יקבע את השתתפות הספרדים בהכנסות השחיטה ביחס אחוזי על יסוד מספר אוכלי הבשרמתוך שתי הקהלות. התגשמות הנקודה הזאת תעשה בהדרגה במשך זמן של יותר משלש שנים, באפן שלא יגרם על ידי כך לרבוי ההוצאות הנוכחיות להמעטת משכרת הפקידים הנוכחים.

   הערה.- החברים מר לופו ומר אלישר שורשים שהתגשמות סעיף זה תעשה תכף בלי כל תנאי.

הפקוח על ועד השחיטה.

  1. בכל הנוגע לצד הכספי, יעמד ועד השחיטה תחת השגחת הועד או הועדים אשר יוכרו על פי החק כבאי כח הקהלה.

   בכל הנוגע לעניני הכשרות, יעמד הועד תחת השגחת המשרד של הרבנות ממקום שיש משרד כזה. במקרום שאין משרד רבנות, תסדר הקהלה את ההשגחה על עניני הכשרות כטוב בעיניה.

   חלק מחברי ועד השחיטה, ימנה ע"י ועד הקהלה לתקופה ידועה, וחלק שני, ימנה ע"י משרד הרבנות לתכו-פה דומה. החברים הממונים מטעם ועד הקהלה, יסתדרו בתור סניף דתי בתוך אותו הועד.

   חברי הסניף הדתי לא יהוו רבנים דוקא, אלא יוכלו להיות גם בעלי בתים אשר רוח משרד הרבנות נוחה להם.

   חברי הסניף החלוני יהיו א נשים שומרי דת המתיחסים בכבוד למנהגי ישראל.

   הערה.- חברי הועדה,מר סלוצקין ומר סלומון, סוברים כי חברי ועד השחיטה בירושלם, צריכים להבחר ישר על ידי בתי הכנסיות.

   חברי ועד השחיטה ישרתו שלא על מנת לקבל פרס. בקהלות גדולות, אם יורגש צרך לכך, ימנה מנהל המקבל פרס והבקי בדיני שחיטה אשר ינהל את כל עניני ועד

עמוד 20

– 20 –

השחיטה לפי ההוראות אשר יקבל מאת חברי הועד ברוח ההצעה הזאת.

   הערה.- בירושלם, ימנו חברי הסניף הדתי מטעם הרבנות הראשית ויצטרף אליהם עוד חבר אחד מטעם הרב זוננפלד. היחס המספרי אשר בין הספרדית והאשכנזים בועד השחיטה הירושלם, יסודר ע"י הרבנות הראשית בנוגע לחברי הסניף הדתי, וע"י ועד הקהלה – בנוגע לחברי הסניף החלוני.

  1. תפקיד ועד השחיטה בכללותו יהיה:- /א/ לדאג לכשרות הבשר בתכלית הכשרות. ;ב; לדאג שלא יתיקר מחיר הבשר יותר מהדרוש ע"י האמצעים הנאחזים לשמירת הכשרות.

   העבודה תתחלק בין שני סניפי הועד באפן המבואר להלן ויזהר כל סניף, בדונו על הדברים הנכנסים בחוג פעולתו לא להתערב בענינים הנכנסים בחוג פעולתו של הסניף השני.

תפקיד הסניף הדתי.        הסניף הדתי.

  1. מנוים, פטורם וקביעת מספרם של כל הפקידים אשר יש להם תפקיד דתי בועד השחיטה, כמו שוחטים, שומרים, מנקרים וכ"ו.
  2. תקון תקנות בנוגע לאמצעי השהירות אשר יאחזו בהם גם בבית המטבחים, וגם בבתי האטליז בכדי להבטיח את כשרות הבשר.
  3. חלוקת העבודה בין השוחטים ושאר הפקידים הדתיים.

                                   הסניף החלוני.

תפקיד הסניף החלוני.

  1. קביעת המשכרת של השוחטים ושל כל אלה המקבלים משכרת או קצבה מועד השחיטה.
  2. מנוים ופטורם של הפקידים שאין להם תפקיד דתי וחלוקת העבודה ביניהם.
  3. קביעת מכסת מסי השחיטה בהתאם להוראות הסעיף 4 ותקון תקנות בנוגע לאפן גביתם של המסים, ובנוגע לרשיונות הבטול רשיונות לקצבים.
  4. סדור כל הענינים הנוגעים לצד הכספי והמעשי של הועד.
  5. השגחה על מחיר בשר כשר.

עמוד 21

– 21 –

ההערכה במקרה של חלקי דעות.

  1. במקרה של חלופי דעות בין הסניף החלוני והסניף הדתי הן במקרה שחלקו אם ענין ידוע נכנס בחוג פעולתו של הסניף השני,, אמנם בחוג פעולתו, מפריע לו להשתמש בזכויותיו השלמות, יובע הסכסוך בפני ועדה מרכבת מנשיא משרד הרבנות, ונשיא ועד הקהלה אשר יחליט ברוח ההצעה הזאת.

השמוש במס השחיטה.

  1. מס השחיטה יוצא על ההוצאות הישרות של ועד השחיטה כמו שכר השוחטים ושאר כל הפקידים, הוצאות המשרד וכו'. ועל שכר הרבנים, הדינים, ומורי ההוראה של הקהלה. העדף של ההכנסה על ההוצאה, יוקדש לקרן חסכון של הועד.

____________

הקבורה.

אוטונומיה פנימית של החברות קדישא.

  1.  אין מן הצרך שיהיה בית קברות אחד והנהלה אחת לעניני הקבורה של קהלה וקהלה.

   כל קבוץ יוכל לדרוש לו קרקע לקבל בה את המתים השיכים לאותו הקבוץ על ידי החברה קדישא של אותו הקבוץ.

תשלומי הקבורה.

  1. יכולה כל חברה קדישא לגבות תשלום בתור מחיר קרקע הקבר והוצאות הקבורה, והתשלום הזה לא יהיה במדה יתרה מאשר נחוץ בכדי לכסות בו את הוצאות הקבורה לכלל גם סכר למטפלים או הענקה להם, ואת ההוצאות אשר הוציאה החברה קדישא על רכישת הקרקע, והוצאות קבורת עניין חנם.
  2. את העדף של ההכנסה על ההוצאה /אחרי אשר פרשה אחוז מתאים להחזקת בית הקברות במצב טוב/, תוכל כל חברה קדישא להוציא על צרכי חבריה, או עניי הקבוץ, או הכולל אשר היא שייכת לו.

מסי הקבורה.

  1. הקהלה בהשתתפות ב"כ החברה קדישא המעונינת תקבע את הסכום המכסימלי אשר תוכל כל חברה לגבות בעד כל קבר, ואת החלק האחוזי אשר יהיה עליה להפריש מהכנסו-תיה בעד החזרת בית הקברות במצב טוב.

עמוד 22

– 22 –

  1. הקהלה תטיל מס קבורה על כל הנקברים שבכל בתי-הקברות השונים אשר בקהלה בלי הבדל. מס זה יהיה פרוגרסיבי ושונה על פי מצב עשרם של קרובי המת. מס זה יבוא במקום כל המסים האחרים / חוץ מהשתלום הנזכר לעיל/ כמו בעד בנין הקבר והקמת המצבה ותכריכין.
  2. בנין הקבר והקמת מצבה יהיו מונופולין בידי ועד הקהלה המסודרת לכל בתי הקברות וקברי משפחה אשר בעיר או במושבה, ויעשו אם על ידי פקידי הקהלה הממונים לכך, או על ידי קרובי המת על פי רשיון מיוחד.

   בנוגע לתכריכין, ינתן החפש לכל קהלה אם לעשות מכירת תכריכין מונופולין לקהלה. במקרה זה יהיה גם מחיר התכריכין נכלל במס הקבורה או להניח מכירת תכריכין חפשית לצבור.

  1. מהכנסות מסי הקבורה, תפריש הקהלה אחוז מתאים אשר יוקדש לשפור שדות הקברות בכלל ורכישת קרקעות חדשות, ועוד אחוז בשביל הקמת מצבות לעניין, השאר יוצר לצרכי הקהלה.

ועדת קבורה מרכזית.

  1. על יד כל קהלה מסודרת תהיה ועדת קבורה נבחרת ע"י ועד הקהלה אשר תפקידיה יהוו:-

   א.   להשגיח שלא תגבינה החברות קדישא סכום יותר מהסכום המכסימלי בעד הקרקע והוצאות הקבורה וכי יחזיקו את בית הקברות במצב טוב.

        ב.    קביעת דרגת מסי הקבורה אשר תגבה הקהלה.

        ג.    החלטה בנוגע למסי הקבורה במקרים יוצאים מן ה כ ל ל.

        ד.   השגחה על כל הענינים הכלליים הנוגעים לקבו-רה שאינם נכנסים בחוג פעולתה של חברה קדישא מיוחדת ושמירת בתי הקברות, ביחוד העתיקים במצב טוב.

       ה.   רכישת קרקעות חדשות בעת הצרך.

       ועדת הקבורה לא תתערב במנהגי הקבורה של החברות קדישא השונות.

  1. סדרי גבית תשלום הוצאות הקבורה ומס הקבורה יהיו באפן זה:-

עמוד 23

– 23 –

  • בכל מקרה מות, יבואו חברי הח"ק שהמת שייך לה, בלי אחור לקבר את המת. אם לא ישלמו קרובי המת למפרע את התשלום הקבוע, תוכל החברה קדישא:-
  1. לדרש מאת ועד הקהלה כי לא תנתן רשות להקמת מצבה עד אשר יסולק התשלום.
  2. לדרש את התשלום בדרך חוקית מאת קרובי המת או עזבונו, אך בשום אפן, לא יוכלו לעכב את קבורת המת, או לדרש סכום יותר מהסכום המכסימלי אשר נקבע מאת הקהלה. גבאי כל חברה קדישא יהיו אחראים בעד הוראות הסעיף הזה אשר הוצאתו אל הפועל תוגן על ידי החק.
  • שום אדם לא יוכל לבנות קבר או להקים מצבה בלתי אם על ידי ועד הקהלה, חוץ אם השיג רשיון מועד הקהלה לעשות את זה לבדו.
לא יוקם קבר, ולא ינתן רשיון להקמת קבר, אלא לאחרי אשר גבה ועד הקהלה את מס הקברוה על פי הדרגה הקבועה, או על פי החלטת ועדת הקבורה במקרים יוצאים מן הכלל.       ירושלם, 18 ינואר 1923  

/-/ גד פרומקין

יושב ראש

  החברים:-

/-/  ש. לופו,                                               /-/ זרח עפשטין

/-/ יצחק אלישר,                                          /-/פרץ קורנפלד

/-/ אליעזר משה סלוצקין                                 /-/ חיים סלומון

     
נספח א - כתבי המינוי

הוספה "א".

מתוך העתון הרשמי, גליון 68, מיום הראשון ליוני 1922

צו.

   בהתאם להוראות פקודת ועדות החקירה 1921,

   הנני ממנה בזה את השופט גד פרומקין, חבר בית המשפט לערעורים, לנשיא ואת הרב זרח עפשטין, ואת האדונים יצחק אלישר, חיים סלומון, משה סלוצקין ופרץ קורנפלד, בתור חברים לועדה אשר תחקר בענינים דלקמן ותגיש הרצאה עליהם:-

  1. מה היא השטה הנוכחית למתן רשיונות לשוחטי בהמות ע"פ דת ישראל בירושלם ומרכזים יהודים אחרים בפלשתינה /א"י/-? מה הם המסים הנגבים על השחיטה, ואיך מחלקים אותם?
  2. מי הם בעלי שדות הקבורה של היהודים בירושלם ובמרכזים יהודים אחרים, ועל שם מי רשומים השדות? ע"מ מי קנו הבעלים את זכותם? מה הם המסים המוטלים על הקבורה, ואיך מחלקים את המסים האלה?
  3. באי זה צעדים צריך לאחז בכדי לסדר את ענים סמיכת שוחטים בקהלות היהודיות ולהבטיח לעדות היהודיות בירושלם ובמקומות אחרים את ההכנסות של שחיטת בהמות ומסי קבורה בשדות הקבורה של היהודים, ובה בשעה, לשמר על זכויותיהם החקיות של אותם האנשים הנוטלים עתה חלק בהכנסות האלה.

   לועדה יהיה כל אותו הכח הנזכר בסעיף 2 של הפקודה הנ"ל.

9 מאי 1922

ו.ח. דידס

מ"מ הנציב העליון.

______________

הודעה

מתוך העתון הרשמי, גליון 73, מיום 15 אוגוסט 1922.

   הוד מעלתו, הנציב העליון, הואיל למנות את מר לופו, נשיא עדת הספרדית בירושלם, להיות חבר נוסף אל ועדת החקירה שתדון בשטת סמיכת שוחטים ע"פ תורת ישראל.

______________

מעניין לדעת

מומלץ לעיין במאמרו של קובי כהן-הטב, מעורבות ועד הקהילה בירושלים בהתפתחותה של העיר, 1917-1948, אשר פורסם בכתב העת 'קתדרה' (חוברת 82, טבת תשנ"ז עמ' 111-134) ומצוי באתר 'יד בן-צבי' (ובפרט עמודים 123-124).

לעיון במאמר - https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_82.7.pdf (בחוברת כולה: http://www.ybz.org.il/?CategoryID=235&ArticleID=1056#.Xj6h-WhvZPY).

השאר תגובה