מודעת גיוס ינואר 1948

 הדפסה בהתאם לצווי מנהלת העם שיצאו בסמוך להחלטת מועצת האו"מ מכ"ט בנובמבר 1947 פעלו מוסדות היישוב לגיוס הצעירים למלחמת העצמאות. בין השאר פורסמו מודעות בעיתון כדוגמת זו לקרוא לצעירים ולצעירות להעמיד עצמם לשירות העם.  הדפסה מעניין לדעת בעוד שרבים אכן העמידו עצמם לשירות העם, והיישוב העברי אף איבד 1% מבניו ובנותיו במלחמת העצמאות, הרי שרבים…

קרא עוד

אגרת דובר ההגנה ערב כ"ט בנובמבר 1947

 הדפסה חוברת קטנה זו, שיצאה מאת דובר ההגנה לשליחי ההגנה בחו"ל, רק חודשיים לפני כ"ט בנובמבר, ריכזה הן תמונת מצב, מדינית ומודיעינית, לעניין עמדת ופעולות מדינות ערב הצפויות לקראת ההצבעה והן תמונת מצב לעניין ארגוני הפורשים (הלח"י והאצ"ל) בארץ ישראל. גם מתוך הצצה לא מסווגת זו ניתן לעמוד על רמת הדיוק ואיכות המודיעין שהשיג הש"י…

קרא עוד

נספח המפות לדו"ח ועדת פיל 1937

 הדפסה לדו"ח ועדת פיל צורף נספח מפות, פחות מוכר, אשר נערך על פי או לצורך עבודת הוועדה. נספח המפות המועלה כאן חסר את הכריכה הקדמית, עמוד הפתיחה והמפה הראשונה. עמוד 2 – מפת סקר מפת 1:1,000,000, מעודכנת ליום 31 בדצמבר 1936 ומפרטת את האזורים שנסקרו טופוגרפית, אזורים בהם כבר בוצעה תוכנית לצורכי רישום ואזורים עירוניים…

קרא עוד

דו"ח ועדת פיל 1937

 הדפסה בעקבות פרוץ המרד הערבי, ועל מנת לחקור את הסיבות למאורעות, הקימה ממשלת בריטניה ועדת חקירה מלכותית לחקירת המאורעות, שמיעת טענות הצדדים ומציאת הצעות לפתרון. הועדה, בראשה עמד הלורד וילאים רוברט פיל, הוקמה באוגוסט 1936 ומסרה את מסקנותיה ביולי 1937. מסקנות הוועדה פורסמו בפרסומים רשמיים, באנגלית עברית וערבית. בעקבות וועדת פיל נכתב הספר הלבן (ההגבלות…

קרא עוד

1948 גליון מנהלת העם – צווים והודעות

 הדפסה מנהלת העם, הוקמה ב-12 באפריל 1948 על-ידי הוועד הפועל הציוני. בראש מנהלת העם עמד דוד בן-גוריון ולמעשה היוותה מנהלת העם את המשכה הישיר של הנהגת היישוב והסוכנות היהודית ובפרט של 'הועד הלאומי לכנסת ישראל' שהיה הרשות המבצעת (הממשלה) של נציגי היישוב העברי בארץ ישראל (אספת הנבחרים) וזכה גם לשם "מועצת המדינה שבדרך". הוועד הלאומי…

קרא עוד

1921 מאורעות תרפ"א בראי עיתון התקופה "דואר היום"

 הדפסה "מאורעות תרפ"א" היו אירועי דמים של ערבים כנגד יהודים אשר החלו ביפו ב-1 במאי 1921 (כ"ג בניסן תרפ"א שהיה יום ראשון) והתפשטו משם למקומות נוספים בארץ ישראל. ביום השני לפרעות, 2 במאי 1921, נרצחו הסופר י.ח. ברנר וחבריו. "דואר היום" היה  עיתון יומי עברי שהוקם על ידי איתמר בן-אב"י (בנו של אליעזר בן יהודה)…

קרא עוד

מראשונות עורכות הדין בארץ ישראל 1936

 הדפסה למרות שמראשית היישוב העברי בארץ ישראל נהנו נשים משוויון זכויות (יחסי לתקופתו) הרי שעורכות-דין לא היו בארץ ישראל עד לשנת 1930 ועד קום המדינה מונו רק 49 עורכות דין בישראל (כ-7% מכלל עורכי-הדין המורשים בישראל באותה עת) ביניהן מרים בן-פורת ושושנה נתניהו (שתי השופטות הראשונות שמונו לבית המשפט העליון של מדינת ישראל). אחת מאותן…

קרא עוד

תעודת עליה 1925

 הדפסה לעולים לארץ ישראל הונפקה תעודה עליה כחולה שכללה הן את פרטיהן האישיים והן הוראות שונות לקראת הגעתם לישראל. העולה היה משה קדרנובסקי שהגיע לארץ מברלין בשנת 1925 (במסגרת העליה הרביעית). בכריכה הפנימית של תעודת העליה צוין במפורש: אזהרה      העולה הנוסע בלי תעודה כזאת לא יקבל שום סיוע חמרי או מוסרי מהמוסדות הציוניים בארץ-ישראל…

קרא עוד

החוקה שכמעט היתה לישראל

 הדפסה בעת הכרזת העצמאות כוונת מייסדי המדינה היתה שמדינת ישראל תהיה דמוקרטיה חוקתית ואף נקבע שתפקידה של האספה המכוננת הינו לכונן חוקה עד ליום 1 באוקטובר 1948 (5.5 חודשים לאחר הכרזת המדינה): " … אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת  השלטונות הנבחרים והסדירים…

קרא עוד

הסכם הר הצופים – מרכז ההסברה של מפא"י 1958

 הדפסה במלחמת העצמאות נותק הר הצופים מהרצף הטריטוריאלי שבשליטת מדינת ישראל והפך למובלעת. ב-7 ביולי 1948, יום לפני סיום ההפוגה הראשונה בקרבות, נכנס לתוקפו הסכם הר הצופים עליו חתמו המפקדים הצבאיים של ישראל וירדן בתיווך האו"ם. הסכם זה, אשר הופר על ידי שני הצדדים, היה בתוקפו עד מלחמת ששת-הימים. בינואר 1958 פרסמה מחלקת ההסברה של…

קרא עוד