תהליך חזרתה (תחייתה?) של השפה העברית לשפה מדוברת ולאומית

 הדפסה השפה העברית מעולם לא "מתה". אומנם, מאז המאה השנייה לספירה לערך לא שימשה השפה העברית כשפת אם או "שפת הדיבור הרווח" אולם השפה העברית המשיכה לשמש במשך כל הדורות הן בשפת הקודש (תפילה, קריאה בתורה, לימודי דת וכד'), הן במסגרת השו"ת שהתפתח לאורך השנים ובעיקר כ"לינגואה פרנקה" בין יהודים ממדינות שונות. אומנם לתהליך "תחיית…

קרא עוד

ארץ ישראל ב-4 תקופות, Weigel 1720

 הדפסה מפת ארץ ישראל ב-4 תקופות מתוך ספרו של Adrian Reland (שיצא בשנת 1720) Descriptio orbis antiqvi. המאייר  Christoph Weigel. כל מפה שונה הן בשרטוט הגבולות, הערים (והתאמתן לתקופה) ובקרטוש המתאר את המפה.   מפה שמאלית עליונה: ארץ ישראל לפני יהושע בן נון Conspectus Palaestinae a priscis incolis inhabitatae tempore Josuae   מפה ימנית עליונה: ארץ ישראל בחלוקה ל-12…

קרא עוד

ירושלים בתקופת התנ"ך – 1720

 הדפסה תאור ירושלים בתקופת התנ"ך. כותרת ראשית: Plan de la Ville de Jerusalem מפת העיר ירושלים כותרת משנה: telle qu'elle est decrite dans les Livres du Vieux Testament Mais particulierement dans celyi de Nehemie כפי שהיא מתוארת בספרי התנ"ך, אבל בעיקר בספר נחמיה   למפה נלווה מקרא מפורט של האתרים המתוארים בה: .  הדפסה

קרא עוד

מפה לגן עדן – Bedford 1730

 הדפסה מחקר התנ"ך הינו נדבך חשוב בספרות ארץ ישראל, כנדך עיקרי עד לתחילת המאה ה-20 ולמעשה עד היום. חוקרים רבים ניסו למקם את אתרי התנ"ך על המפה כאמצעי ויזואלי להעברת מסר הטקסט (בדומה למצגות המלוות כיום הרצאות שונות). ב-1730 יוצא ספרו של ארתור בדפורד (Arthur  Bedford) The Scripture Chronology Demonstrated by Astronomical Calculations במסגרתו נכללה גם מפה…

קרא עוד

מפת ארץ ישראל (ממלכת יהודה וממלכת ישראל) – Wheatley 1745

 הדפסה מפת ארץ ישראל (ממלכת יהודה וממלכת ישראל) על-ידי Samuel  Wheatley משנת 1745. המפה לקוחה, ככל הנראה, מתוך הספר  An Universal History from the Earliest Account in Time to the Present ומאזכרת אתרים רבים המופיעים בתנ"ך. בראש המפה מופיע ציון של אגם קטן שהוא "מקורות הירדן" האמיתיים. השם המצוין במפה הוא Phaila – שהיא "הפיילה"…

קרא עוד